תשובה כבר דברו הראשונים בזה. איכא מאן דאמר לפי שאין בה חתימה והרשב"א דחה טעם זה וכ"ש לדעת החותמים בה והוא ז"ל נתן טעם לפי שאינו מזכיר בברכה הדבר שנהנה ממנו לא בפרט ולא בכלל שאינו אומר בורא מינים הרבה למלאות חסרון הנפשות אלא אדרבה הוא מברך על שברא נפשות רבות שחסרות וצריכות לכל מה שברא על כן קראוה לא כלום ולא דמי לברכת שהכל נהיה בדברו דהתם הרי הוא כולל מה שנהנה ממנו ע"כ ואם נוסח הברכה שלו היתה כנוסח שלנו קשה דהא אמרינן בה בורא נפשות רבות וחסרונן כלומר ברא נפשות רבות וברא חסרונן ותו דאמר על כל מה שברא להחיות נפש כל חי משמע שאנו מברכין אותו על כל מה שברא להחיות נפש כל חי. ותו וכי מברכין להקב"ה על שברא את הנפשות חסרות והא כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד כי מן השלם לא ימשך אלא פועל שלם ואיך אנו מברכין על החסרון הילכך טעמו ז"ל צל"ע כי לפי הפירושים שיש בברכה לכולם הברכה היא על שברא כל מה שהנפשות צריכות כמו רק כל מחסורך עלי. ובטעמו של דבר נראה לי שלא אמרו שהברכה היא ולא כלום אלא הכי אמרו ואחריו ולא כלום כלומר אין שם כלום חדוש אלא הברכה הנהוגה בכל הדברים בין גידולי קרקע בין שאינם גידולי קרקע הברכה של אחריהם שוה היא חוץ מן הלחם ומעין שלש אבל לעולם הברכה היא שבח לבורא על כל מה שברא כשאר הברכות ובירושלמי חותמים בה בשם ולא נהגו כן וכן ראוי כיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו אין לחתום בה וכן כתבו הראשונים ז"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תש״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.