תשובה הטעמים אשר אמרו בה לא נתחוורו אצלי ויש בהם קושיות כי הטעם הראשון שלא היו מעלים אליה לגבוה בבמה קטנה ג' ברייתות יש בסוף זבחים דתנו בהו מה בין במה גדולה לבמה קטנה ולא נזכר זה כלל ובחדא מינייהו תני אין בין ובאידך תני דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה ובכלן לא נזכר חילוק אליה. ותו דרש"י ז"ל הקשה בפרק אין מעמידין וז"ל ולא הוה חזה ושוק דידהו לכהן דבמה קטנה הוה וקיימא לן בפ' בתרא דזבחים חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה. ואם איתא גבי אליה הוה ליה לאקשויי ולתרוצי דאליה לא הות קריבה אלא בבמה גדולה וטעמא דחזה ושוק בעי תנופה וכתיב בהו להניף תנופה לה' וא"כ אליה דלא בעיא תנופה פשיטא דנוהגת בבמה קטנה וממה שכתבנו קושיא גם על הטעם הב' שהיו חולין שנעשו על טהרת הקדש דא"כ מאי קשיא לרש"י ז"ל מחזה ושוק והלא חולין היו ואין לכהן בהם כלום. ותו שלא היה כבוד שאול שיאכלו שאר הקרואים קדשים והוא יאכל חולין. גם הטעם הג' שאמרו דגדי היה הזבח שאין אליתו קריבה דחוק דמאי רבותיה דשאול שנתנו לפניו מנה יפה זנב הגדי והלא פחיתות היה כי רוב המפשיטים מניחים אותו עם העור. ותו דלא מצינן בכתוב שקורא אותו אליה אלא זנב נקרא ולפיכך הוצרכו התוס' לתרץ דרוב הפסחים טלאים היו משמע בהדיא כי זנב נקרא אליה. ומה שנ"ל בתירוץ הקושיא דפליגי אמוראי אם הזבח היה חולין או שלמים כי ר' יוחנן דאמר שוק ואליה סובר שהזבח היה חולין ומה שכתוב כי הוא יברך הזבח היינו ברכת הלחם וכן פירשו מקצת מפרשים ומה שהוזכר הבמה לא שהיו מקריבין הזבח בבמה אלא שם היו מתקבצים הקרואים לאכול לכבוד האכסנאים וכל זביחת בהמה אפי' חולין נקרא זבח ור' יוחנן דחק אותו לשון והעליה דמשמע מה שעל השוק והוא דבר חשוב ומנה יפה והוא האליה ולפיכך סובר דלאו הוו שלמים ומה שלא כתב בהדיא השוק ואליה משום דהוה משמע השוק בפני עצמו והאליה בפני עצמה ומש"ה כתב והעליה כלומר עם מה שעליה מחובר כדי שתהיה מנה יפה טפי ור' אלעזר ס"ל שלמים היו ולפיכך א"א לפרש אליה כפשטה אלא שוק וחזה שהם מנה יפה שכן היתה מנת הכהנים וס"ל דחזה ושוק לא היה נוהגין בבמה קטנה. ור' שמואל בר נחמני ס"ל דאע"ג דאין חזה ושוק נוהגת בתורת חיוב בבמה קטנה לא היה מכבד שמואל את שאול לקחת מנת הכהנים לתת לפניו שאע"פ שלא היה חיוב בדבר מ"מ לא היה שמואל משנה ממה שעושים בבמה גדולה כיון שיש בו הפסד לכהנים ומש"ה אמר מאי והעליה שוק ושופי וכו' והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרע״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
