תשובה זו שאלה קדומה היא ודברים הרבה נאמרו בה ולא נתישבה דעתי אלא במה שעלה במצודתי דקשיא ליה שאין הצום בעצמו מתהפך לששון אלא היום הוא שמתהפך והכי הוה ליה למכתב יום צום הד' ויום צום הה' וכו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולהכי פריך קרו לה צום וקרי להו שמחה אם צום אין שמחה ואם שמחה אינו צום. ומשני בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה כי הצום בעצמו יתהפך שיהיו אסורים בהספד ובתענית ובזמן שאין שלום הרי הוא צום. ויש לדקדק בסוגיא בשלמא לרב פפא דקאמר אין שלום ואין שמד רצו מתענין רצו אין מתענין היינו דמתרצא קושיין דכיון דרשות הוא לא מטרחינן שלוחין עלייהו אבל לרב חנא מה נפשך יצאו השלוחים אם יש שלום כדי שיהיו אסורים בהספד ותענית ואם אין שלום כדי שיצומו וי"ל דלאסור אותם בהספד ותענית לא היו שלוחים יוצאים דאפי' הכתובים במגלת תענית בטלים וכיון דלא קביע מילתא אפי' בזמן דאין שלום לא מטרחי שלוחי עלייהו ומה שאמר הכתוב יהיה לבית יהודה וגו' והיה ראוי שיאמר יהיו בלשון רבים י"ל יהיה כל אחד מאלו הימים חשוב להיות לששון ולשמחה א"נ לפי שהם לא שאלו אלא על צום החמישי שהוא תשעה באב לפיכך השיב יהיה בלשון יחיד דאפי' זה שהוכפלו בו הצרות יהיה לששון ולשמחה והשתא דאתית להכי איכא לתרוצי קושיין בדרך אחרת דכיון שהם לא שאלו אלא על צום החמישי שנאמר האבכה בחדש החמישי משמע בשאר התעניות לא היו רגילין בהם ועלייהו קא מתמה קרי להו צום והרי לא היו צום וקרו להו שמחה דכיון שלא היו בתחלה צום אפי' לעתיד אין ראוי שיהיו לשמחה ומשני בזמן שאין שלום ראוי להיות צום ויקרא צום ובזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה כיון דבזמן שאין שלום היו צום. ומשום דכייל קרא צום החמישי בהדי הנך פריך אי הכי תשעה באב נמי ותפוס לשון ראשון:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרע״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.