תשובה לא נאסר לא משום חלב ולא משום גיד אלא שומן הוא אפי' בבהמה ומותר אלא שישראל קדושים ונוהגים בו איסור והכי תניא בהדיא שומנו של גיד מותר היא וישראל קדושים נהגו בו איסור וכיון דמשום מנהגא הוא לא שאני לן בין בהמה לחיה והכל אסור דמשום חומרת הגיד נהגו בו איסור ולא משום חומרת חלב ואע"ג דכתב הרב ז"ל פ"ח מהלכות מאכלות אסורות וכן חלב לאו דוקא דכל שומן חלב קרי ליה והכתוב קרי לאליה חלב ואינה אלא שומן והכי אורחיה דקרא ואכלו את חלב הארץ ורבים כאלה. תדע דכתבו הרשב"א והר"ן ז"ל ג' דינין יש בגיד עיקרו וחטיטתו ושומנו. עיקרו מדאורייתא חטיטתו מתקנתא דרבנן שומנו ממנהגות קדושים. משמע דשומן הגיד מילתא באנפי נפשה היא ולא נהגו בו משום חלב שאם היה איסורו משום חלב רבנן הוו אסרי ליה כמו שאסרו שאר חלבים שהם מדרבנן אלא ודאי משום הגיד בעצמו נהגו בו איסור והיינו דלא לשתמיט אחד מהפוסקים לחלק בו בין בהמה לחיה:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תר״ע סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.