תשובה לא ביארת אם מינהו אבי יתומים או מינוהו ב"ד משמע דסבירא לך שאין חילוק ביניהם ואין הדבר כן לדעתי ובדין זה רבו הדעות ומה שבררתי לעצמי הוא הדבר הממוצע שאם מינהו אבי יתומים ובאו עדים שפשע או שהודה מעצמו שפשע חייב לשלם ליתומים שהרי מזיק הוא ולא אתי לאמנועי כיון שהוא יודע שהמזיק חייב לשלם גם הוא ישמור יפה ולא יפשע אבל אם אומר שלא [פשע] אין משביעין אותו משום דממנע ולא עביד משום חומר השבועה. ואם היה אפטרופוס שמינוהו ב"ד משביעין אותו אפילו על הפשיעה ואפילו על הספק דאיידי דחשבי ליה ב"ד שהוא איש נאמן עביד ולא נמנע וזו סברא נכונה להטיל פשרה בין הפוסקים ואתיא מילתיה דאבא שאול כפשטא בכל גוונא מינוהו ב"ד ישבע משמע בכל חיוב שבועה אפי' שלא פשע מינהו אבי יתומים לא ישבע משמע במידי דחייב שבועה אבל באו עדים שפשע או שהודה חייב. ואל תחשוב שאני בא להכריע בין הפוסקים אלא אני אומר בהכי מסתבר טעמיה דמר ובהכי מסתבר טעמיה דמר:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרס״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.