תשובה הבת הזאת קלארה בחזקת שפחה היא וכל נכסיה בחזקת יורשי גבירתה ואין מתנתה כלום דמה שקנה עבד קנה רבו עד שיביאו ראיה גמורה שנשתחררה ועדות העדים אינו כלום. והטעם מבואר פרק יש נוחלין אמתניתין דהאומר איש פלוני בני בכור וכו' וכתבה הרמב"ם ז"ל פי"ד מהלכות עדות עיין עלה. גם עיין בתשובות ריב"ש ז"ל גם העדות בעצמה אינה מבוררת ואם מפני שגבירתה היתה רוצה להשיאה לבן חורין נשי לאו דינא גמירי וכ"ש הני נשי תדע שהרי צריכה גט שחרור ובעודם בגיות לא היו כותבים גט שחרור ומלשון צואת גבירתה לא משמע ששחררה אותה ואם מפני שנתנה לה נכסים לצורך נדונייתה לא כלום הוא כיון שלא כתבה לה כל נכסיה. ואי מפני שהצריך כמה"ר יוסף גט שחרור למשדך שמא לא סיימוה קמיה ולא ידע את מי משדך ואפי' את"ל דידע שמא בשעת הנשואין היה חוקר ודורש בדבר. ותו דמשום אומדנא כי האי לא מפקינן ממונא מחזקת מריה לכ"ע. ותו דמקום הניח לאחרים. ואי מטעם שב"ד קבלו עדות העדים הני לא דקדקו בדבר אלא להפיס דעת הקברים קבלוהו שהרי לא היו צריכים לה ופשוט הוא. כללא דמילתא אין זה עדות להוציא הנכסים מחזקת יורשי גבירתה. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרנ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.