שאלה קהל אחד מישראל שקבלו עליהם חכם אחד להיות חכם שלהם ומרביץ תורה ביניהם וחייבו עצמם שלא להחליפו בשום בעל תורה אחר אפילו שיהיה חכם כדניאל ושמנה אנשים מהקהל ההוא נשבעו לו על דעת רבים ועל דעת חכמים גדולים מישראל מפורסמים ופרטיים בכל מיני שבועות וחומרות שבתורה ובכל החיובים שבעולם ובכל מיני קשר אמיץ חוץ מנזירות שמשון בלבד שלא קבלו עליהם שלא ישמעו תורה אלא מפיו כל זמן שלא עקר דירתו מארץ ישראל וכתב עליהם שטר בכך וחתמו לו הם עצמם בשטר ההוא. וגם כן כמו י"ג אנשים אחרים מהקהל ההוא קצתם היו אז בכאן וקצתם לא היו וחתמו לו בשטר אבל לא נשבעו אלא על ידי פיתוי ודברי פיוס עד שחתמו להפקת רצונו בלי שום חיוב כלל. וכמו לג' אנשים אחרים מהקהל ההוא לא נשבעו ולא חתמו. והנה החכם ההוא זה לו ימים שהלך למדינת הים והניח את הקהל בלי תורה כי לסבת החומרות והחיובים ההם אין פוצה פה ומצפצף בדברי תורה בקהל ההוא. לכן יורנו רבינו וגבירנו אם יש התרה לאותן החומרות והחיובים או לא:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרל״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.