תשובה גרסינן עלה בגמרא בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרב ששת כהן ששמש בטומאה חייב מיתה בידי שמים או לא א"ל תניתה כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין ואי סלקא דעתך מחייב בידי שמים לישבקוה דליקטול בידי שמים פי' בשלמא אם הוא במלקות גרידא היינו שאחיו הכהנים ממיתין אותו כדי שלא ישאר בחיים אלא אי אמרת מחייב בידי שמים יניחוהו שהרי קודשא בריך הוא יקטול ליה משמע דפשיטא ליה לרב ששת שיש רשות לכהנים להרגו אף על פי שאינו חייב אלא לאו וכל שכן אם חייב מיתה בידי שמים. ופריך ואלא מאי אינו חייב מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן ניקום ונקטול ליה פי' בשלמא אם חייב בידי שמים היינו דקטלינן ליה. ופריך לא והתנן מי שלקה ושנה בית דין מכניסין אותו לכיפה רחמנא פטריה ואנן קטלינן ליה משמע דבין המקשה והמתרץ תרווייהו סבירא להו דמי שנתחייב מיתה בידי שמים שפיר קטלינן ליה ולא פליגי אלא אם נתחייב מיתה בידי שמים או לא. נמצא דלרב ששת קושייתך הוא יותר חזקה ואף על גב דמסקינן דחייב בידי שמים ואיתותב רב ששת מכל מקום משמע דאכתי קאי בשטתיה משום קושייתו הראשונה וא"ת אמאי לא חייש תלמודא לתרוצה איכא למימר דלא חיישינן לה דמשום קדושת הכהונה היו ממהרים להמיתו שלא יאמרו זה הוא הכהן שימש בטומאה.
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרל״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.