תשובה יש לעיין במעשה הזה שלשה דברים אם זכה במזונות כיון שמת דאומדן דעתא שלא נתחייב אלא בעודו מחיים ולא שיהו יתומיו מחזרין על הפתחים והוא אוכל. עוד אם (נפרעין) בשטר כזה מן היתומים הקטנים עד שיגדילו. עוד אם זכה בדירת הבית כל עשר שנים או לא. הדבר ידוע שהמתחייב בדבר אעפ"י שלא היה חייב מן הדין בקנין הרי זה מתחייב וכל שכן אגב דמתחתני גמרי ומקנו וכל שכן הכא דאיכא קנין בתורת חוב בלשון מעכשיו דפשיטא דקנה אפילו שמת כשאר חובות דעלמא תדע דהמקבל עליו לזון את בת אשתו אם היה שם קנין ומת גובה מנכסים משועבדין אם לא היה קנין הם דברים שלא ניתנו ליכתב ואינה גובה אלא מנכסים בני חורין וקי"ל בנותיו נזונות מבני חרי לפי שהן נזונות מתנאי ב"ד והיא נזונת מנכסים משועבדים לפי שהיא כבעלת חוב ולענין אם גובין חוב זה אפילו מיתומים קטנים לא מבעיא למאן דאמר דכיון שלא הגיע זמן הפירעון לא עביד דפרע בגו זמניה אלא אפילו למאן דאמר דאפילו שטר שלא הגיע זמנו אין גובין אותו מיתומים קטנים מודה בנ"ד דהתם הוי טעמא דילמא צררי אתפסיה אבל הכא עדיין לא נתחייב בחוב שהרי נזון היה על שלחנו ואין אדם מתפיס צררי לחוב שעדיין לא בא ונותנין לו חמשה פרחים בכל שנה לצורך מזונות ולענין הדירה לא קנה כיון דלא אמר ליה שיקנה הבית לדירה אעפ"י שהיה בדעתו שידור בחנם לא קנה שהדירה אין בה ממש ומה שדר בחייו מחל:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרכ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.