תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרט״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה סתמא דמילתא ראית מה שכתב על זה הרא"ש ז"ל כלל י"ג ואם לא נתיישב אצלך לפי שראית בו גמגומין מי הוא אשר יבוא אחר המלך ומ"מ לא ראיתי להשיבך חלק דע כי שתיית היין הוא מגונה מצד עצמו אפי' בלא צווי ואזהרה ומעשה דנח יוכיח ואפילו בתפלה אמרו שתוי אל יתפלל לפי שמטריד כוונת העבודה ואמרו רז"ל חוה אשכול של ענבים סחטה ונתנה לו וגרמה מיתה לעולם ולא היה אדם הראשון נזיר אלא מפני שגרם היין לפנות מחשבתו מעבודת יוצרו וכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן היש זלזול גדול מזה בחקו ית' לבוא לפניו שתוי יין והלא לפני מלך בשר ודם אם יכנס שתוי יין נענש כ"ש לפני מלך מלכי המלכים ית' וכבר ידעת שיש ב' מיני יין יין תרעלה המשכר ויין המשמח והכל לפי כוונת השותה והם כוונו ליין המשכר ועזבו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולפיכך נתחייבו מיתה. וכוונת ר' לוי דאמר מעיל היו חסרים למה שאמרו רז"ל שנכנסו בלא בר כלומר בלא רשות כי זו היתה כוונת ענין המעיל עם הפעמונים ליטול רשות ליכנס דכתיב ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.