תשובה הספרים האלו לא היה לבן אחותו בהם שום מגו דאם היה לו מגו יכול לטעון ולומר כך צוה לו לעשות בספרים מגו דאי בעי אמר אין בידי כלום ואע"ג דלא אמרינן מגו לאפטורי משבועה הני מילי לפטור אותו משבועה המוטלת עליו מן הדין אבל שבועה זו לא היתה אלא לקיים טענתו והרי נתקיימה ע"י המגו דודאי קושטא קאמר וטענה זו מחייבת ממון שאם לא תשבע שלא ירשה מאביה בכדי השטר נמצא שנעמיד הספרים ביד בן אחותו לעשות מה שצוה והרי טענה זו מחייבת ממון. והטוען מנה לי בידך מחייבין לשכנגדו שבועה משום דחזקה שאין אדם תובע אא"כ יש לו [עליו] והרי טענתו מקויימת אבל הכא לא טען שנתן הספרים לו אלא שצוה למכרם ולקנות בדמיהם הקדש ואין בטענה שום חזקה שאדם עשוי לטעון טענה כזו אע"פ שאינה אמת דמימר אמר אין בזה חשש כיון שאין אני תובע לצורך עצמי ולפיכך אין טענה זו אלא דברים בעלמא ואין משביעין עליה לפיכך ישבע לחזק ולקיים טענתו ואז ידענו דקושטא קא טעין ומשביעין את הבת שלא ירשה מאביה בכדי השטר. כללא דמילתא כיון דלית ליה מגו וטענתו אינה לתועלת עצמו אין כאן חזקת אין אדם תובע אלא אם כן יש לו ולפיכך חייבו הרב שבועה זה נראה לי בדעתו ז"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תרי״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.