תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תר״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אין ספק שהרמב"ם חולק ועליו יש לסמוך דאע"ג דהרא"ש אחרון וקי"ל הלכתא כבתראי מ"מ הרמב"ם מאריה דאתרא הוא וכבר קבלו כל אלו הגלילות פסקי דינו ועוד שלא הביא הרא"ש דברי הרמב"ם ודחה אותם בראיות ובר מן דין הראב"ד והרמב"ן והרשב"א חלוקים עליו וכתבו שאין מחילת האשה מועלת אלא בעיקר ותוספת משום דבהנהו לא הויא לה איבה אי לא הות מחלה להו הילכך כשמחלתן הויא מחילה גמורה אבל נדונייתה אם לא תמחול הויא לה איבה הילכך כשמחלתן אין מחילתה מחילה ולא פליגי הני רבוותא עליה דהרמב"ם אלא בנכסי צאן ברזל שנגנבו או שנאבדו כי לדעת הרמב"ם מחילתה בהם מחילה ולדעת הני רבוותא אין מחילתה בהם מחילה וטעמייהו שכשם שאין מתנתה בגופן כלום כך מחילתה בשעבודן אינה כלום ויכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וטעמו של הרמב"ם מפורש שם ומ"מ לדעת כולם אין מחילתה בנכסי צאן ברזל כלום שלא כדעת הרא"ש ועליהם יש לסמוך:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.