תשובה כבר תמהו עליה רבים והרמב"ן ז"ל כתב עלה במקומו ע"ש כי לא נתישבו לי דבריו ז"ל וגם הוא לא כתבן אלא כמסתפק ומה שנראה לי אחר בקשת המחילה מרבותי כי כבר ידעת כי מבחר הדבר הוא עינו כמו עיני העדה ורבים כאלה וכן הלשון מורגל בעכו"ם ואמר אי זהו מבחר המשפט ועינו פילוג הדין דהיינו כשרה שהוא חילוק הדין בין בעלי הדין. ואם תשאל למה נקרא קדש עין משפט איפשר לפי ששם נשפט הקב"ה עם חסידיו משה ואהרן על שם העתיד ועשה עם משה פשרה שיראה את כל הארץ ושמה לא יעבור. א"נ בעיקר המשפט יש פשרה שלא יכנסו לארץ כי איפשר לפי חשיבותם היו ראויים ליותר שנאמר וסביביו נשערה מאד. עוד יש לפרש כי נקרא עין משפט כי שם נחתך הדין על משה ואהרן שלא יכנסו לארץ ולכן תרגם פילוג דינא כלומר חיתוך הדין ועין משפט מלשון היה שוקל לו עין בעין הנזכר במשנה שחתך את הדין ולא ויתר להם כלום ולא נשא להם פנים:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק צ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.