כללא דמלתא לכתחלה צריך שיהיה התנאי על פה ובשעת הנתינה היה על פה ובשעת כתיבת הגט קודם כתיבת התורף ספק מגורשת ונכון להחמיר ואם לא הזכיר התנאי כלל בשעת כתיבת הגט אלא לפני אחרים שאינם לא סופרים ולא עידי הגט כנ"ד אין כאן תנאי והאשה מותרת מיד ואפי' האומר שזה תנאי גמור או תנאי הפוסל בגט הדבר ברור שאמרו בלשו' לעז ולפי מנהג הלשון כך אמר פור דוש אניוש או קון קונדיסיון קי אישפירי דוש אניוש ואין זה לשון מעכשיו ולא ע"מ ולא תנאי כפול וכל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן התנאי בטל והמעשה קיים ומפני שלא נתברר בבירור אם היה לועז המגרש לפי' אני אומר שאפי' אם היה מיסתערב ואמר בשרט אין לשון בשרט לשון ע"מ אלא משמעותו הוא בתנאי וצריך לכפול תנאי ואפי' בע"מ איכא פלוגתא וכתב הרמב"ן ז"ל שהם היו בקיאים בלשון ע"מ דהוי כמעכשיו אבל על תנאי לא הוי כמעכשיו וכ"ש אם התנה בשאר לשונות העכו"ם שצריך כל משפטי התנאי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק פ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.