תשובה הדין עם האשה וב"ח וגובין מהריוח מכמה טעמים חדא דכיון שקנ' הסחור' בחייו זכה בה ובריוח שבה בחייו דריו' ממילא אתי שהרי בכח היה בשעה שקנה אותה. ותו הגע עצמך שהיה הפסד בסחורה כלום פורעים היתומים משלהם לא היו פורעים אלא מנכסי אביהם הריוח ג"כ נכסי אביהם הוא וגובה אותו ב"ח או האשה: ותו דטעמא מאי אמרינן שלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו ומת הבן בחיי האב ואח"כ מת האב בן הבן מוציא מיד הלקוחות וזהו היא שקשה בדיני ממונות אבוה מזבין ואיהו מפיק ע"כ וטעמא משום דמצי למימר אנא מכח אבא דאבא קא אתינא אבל בנ"ד מכח מאן קא אתו יורשים לזכות בריוח הזה אם לא מכח אביהם הילכך חייבין לפרוע חוב אביהם מזה הריוח שהרי מכוחו קא אתי. וכן הדין אם גזלו את אביהם או הטעוהו בחשבון והחזירו ליורשים אחר מיתת אביהם פורעין ממנו חובות אביהם. וכן אם נתנו לו מתנה אחר מותו זכה בה ב"ח או האשה דאי לא דעביד ליה נייח נפשא בחייו לא הוה יהיב ליה או שמא מלוה ישנה היה לו עליו או טעות חשבון וכיוצא בדברים אלו ומשום הכי יהיב ליה וכיון שבא ממון זה מכח אביהם חייבין לפרוע ממנו חובותיו. כללא דמלתא אין לך ממון הבא לאדם אחר מותו שלא יהיו יורשיו חייבין לפרוע ממנו חובותיו אלא ממון הבא מכח ירושה דמצי למימר את קרובי אני יורש והחוב שיש על מי שאני בא מכחו איני פורע כי ההיא דשלחו מתם דכתיבנא לעיל. ומה שאמרו זו קשה בדיני ממונות כבר הקשו התם ותרצו דאבוה מזבין ואיהו מפיק בלא זוזי וזו היא הקושי ואפ"ה הלכתא היא דמפיק בלא זוזי ואין הבן חייב לפרוע כלום משום הנכסי' שירש מזקנו דמצי למימר את זקני אני יורש הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ח׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.