תשובה הדין עם ראובן מכמה טעמים חדא כיון שיש לו עדים שכתב שותפו פתקא לא"י ומכח אותה הפתקא העלילו עליו א"כ הדבר ברור שלא בא ההפסד מחמת הסחורה. ותו דאפילו לא היו שם עדים על שמעון להביא ראיה שההפסד בא מחמת סחורתו של ראובן דאע"ג שהאמינו האמינו במכירת הסחורה אבל לא האמינו בהוצאות ואת"ל שהאמינו גם בהוצאות דוקא בהוצאות הנהוגות לא בהוצאה כזו שהוא עלילה ואת"ל גם בזו האמינו ה"מ לקחת מהסחורה שיש בידו אבל להוציא מראובן לא האמינו. ותו דאפי' יש ספק בדבר יד בעל השטר על התחתונה ותו דמסתברא דלא האמינו אלא בדבר הנוגע לסחורה דאי לא תימא הכי אמר שמעון הפסדתי אלף דינרין ויוציא משמעון. הילכך על שמעון להביא ראיה שהפסד זה בא מחמת הסחורה ואם יביא גם ראובן ראיה שההפסד בא מחמת הפת קא שמסר שותפו של שמעון ביד הא"י אוקי תרי בהדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מאריה. והוי יודע שדעתי הוא בנאמנות כיוצא בזה שהוא לענין מכירת הסחורה וההוצאו' הנהוגות שאם מכר בפחות או אם הוציא יותר מעט מהנהיג יועיל הנאמנות אבל לענין להוציא הוצאות בלתי נהוגות לא האמינו כלל עד שיביא ראיה אבל לעכב ממה שתחת ידו נאמן דמיגו דהוה מצי למימר בכך וכך נמכרה הסחורה והיה נאמן יכול לומר העלילו עלי מצד הסחורה והפסדתי כך וכך ואי לית ליה מיגו אינו נאמן אפילו לעכב ממה שבידו וכל שכן להוציא מראובן:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ז׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.