תשובה לדעת כמה רבוותא דפסקו שאין מומר זוקק לא ליבום ולא לחליצה ודאי לא מבעיא לך דכיון דאינו זוקק אינה יכולה לתלות בו ופשיטא דמורדת היא א"כ אין מקום לשאלה: אלא לדעת האומרים דמומר זוקק דדילמא כיון דאיפשר שיבוא ויחלוץ לה מצית למתלי ביה ונ"ל לדידן דקי"ל מצות יבום קודמת למצות חליצה והמומר אינו יכול ליבם אין שומעין לה כיון דאיכא קמן מי שרוצה ליבם אין ממתינין למי שאינו יכול ליבם ואפי' היא אומרת אני אמתין עד שיבוא המומר ויחזור למוטב ויהיה ראוי ליבם אין שומעין לה כיון דהשתא מיהא אינו ראוי ליבם דבשלמא בזמן שאחיו הכשר הוא במדינת הים יכולה לתלות בו כיון דהשתא ראוי ליבם אם יבוא אבל במומר אינה יכולה לתלות ואפילו שהיה המומר בפנינו אינה תולה בו כיון דהשתא מיהא לא חזי ליבום וכ"ש אם הוא במד"ה ועיין בתשובות ריב"ש ז"ל סי' א' והבו דלא לוסיף על המחלוקת: וגדולה מזו אמרו שאם יש שני אחין ובאחד היא רוצה והוא אינו רוצה בה והשני רוצה בה והיא אינה רוצה בו הרי היא מורדת כיון שיש מי שרוצה ליבם שהוא עיקר המצוה הוא קודם ואם לא רצתה הרי היא מורדת וכן דעת הרמב"ם ז"ל פרק ב' מהלכות יבום. ואפי' לדעת הפוסקים מצות חליצה קודמת נ"ל שאינה יכולה לתלות במומר אף על פי שהוא לפנינו כיון דאיכא ישראל שרוצה לקיים מצות יבום שהרי אפי' לפי סברא זו מצות יבום מצוה היא אלא דחליצה קודמת ומצות יבום דישראל קודם למצות חליצה דמומר:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ס״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.