תשובה אם המעות הושמו ביד אבי האשה לתועלת היתום בתורת עיסקא או אפילו בתורת פקדון כדי שלא יאכלם ראובן אבי הבן הדבר ברור שאין אבי האשה יכול לעכב המעות דכיון שמת הבן אביו זוכה בשלו דאי לא תימא הכי נמצא זה עושה סחורה בפרתו של חבירו. ואם הפשרה נעשית לתועלת אבי האשה כגון שהיה ערעור בעזבון וכיוצא בזה ונתפשרו שיהיו המעות הללו ביד אבי האשה ויאכל פירותיהן עד שיהיה הבן בר מצוה ויקח את שלו. הדבר ברור שלא היה התנאי אלא עד הזמן הנזכר בשטר ואפילו מת בתוך הזמן לא נתרצה אבי האשה בפשרה זו אלא ע"מ שיעמדו המעות בידו עד הזמן הנזכר וכן משמע מתוך דברי השטר שהיה בתורת פשרה. ואפילו אם הדבר ספק אם הוה לתועלת הקטן או לתועלת אבי אמו יד בעל השטר על התחתונה. א"נ אפילו שנאמר שהבנת לשון השטר משמע בתרי אנפי או שנסתפק הדיין בדין יד בעל השטר על התחתונה ויהיו המעות ביד אבי האשה עד זמן שהיה ראוי להיות הבן בר מצוה אם היה חי. הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקנ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.