תשובה ראיתי שכתב הר"ן ז"ל בשם אחרים דאפי' לא נתן לו אלא שוה פרוטה גמר ומקנה ומייתי ראיה דהא אשה מתקדשת בשוה פרוטה ומדמינן לה בחזקת הבתים לתלויה וזבין וקרקע נמי כיון דאין אונאה לקרקעות כל דשקיל דמי גמר ומקנה ע"כ. ואינו נכון כלל דהא מסקינן בגמרא דטעמיה דרב הונא דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקנה ומסקנת המפרשים דלא אמרינן הכי במתנה אלא במכר דאגב אונסיה וזוזי גמר ומקנה ואי יהבי ליה פחות ממה ששוה המקח הרי השאר מתנה ולא גמר ומקנה דהכי מסתבר דאע"ג דלא היה בדעתו למכור כיון שאונסים אותו ונותנים לו שיוויו גמר ומקנה דהיכי תיסק אדעתין לומר דמשום פרוטה ימכור קרקע ששוה כמה אין זו סברא כלל. והא דמדמי' לה לאשה דמתקדשת בשוה פרוטה לא קשיא כלל דכיון דכל אשה מתקדש' בפרוטה הרי נתן לה דמיה דכל אשה בכל דהו ניחא לה דליפוק עלה שמא דאישות וכדאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו ואגב אונסא והנאה זו דהויא דמי ופרוטה נמי דהיינו דמי דידה דשקלה גמרה ומקניא נפשה. ותדע לך דלא דמי אשה לקניית קרקע שהרי אשה שאמרה לשלוחה צא וקבל לי קדושין סתם וקביל פרוטה בקדושיה מקודשת. ואלו שליח קרקע אם טעה חוזר כך תירץ הרש"בא ז"ל והוא דעת הר"ן ז"ל: ומ"מ מסתברא לי שאם קנה ממנו בשעת היוקר כפי מה ששוה בשעת הזול אגב אונסיה גמר ומכר כיון שזהו דמי הקרקע ואפי' הרש"בא ז"ל מודה בזה. וכן יש לדקדק מלשון הרמ"בם ז"ל שכתב פ"י מהלכות מכירה מי שאנסוהו עד שמכר ולקח דמי המקח משמע שלקח מה ששוה המקח מדלא כתב ולקח הדמים:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק נ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.