כללות הדברים דשטר מתנה זו ריעא טובא חדא דהיא סתמא ואפילו עשוייה כהוגן חיישינן לה ואי תפס מפקינן מיניה. ותו דאין בה דרך מדרכי ההקנאה. ותו דאין בה דרך מדרכי ההקנאה. ותו דלא היה מצוה מחמת מיתה. ותו דנעשה ע"י סופר ועדים עכו"ם שלא בערכאות ושלא בהורמנותא דמלכא. ותו דסתמא מקבלי שוחדא. ותו דשטר העולה בערכאותיהם דרבנן היא. ותו דלפי נימוסיהם אינה מתנה. ותו דמחזי כמתנה בטעות. הילכך איני רואה דרך לקיים מתנה זו אלא בראיה בקיום המנהג לפי התנאים שכתבתי למעלה. והנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקמ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.