תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקל״ט סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שוב ראיתי בספר חוקות הדיינין סימן ל"ב וז"ל אבי החתן ואבי הכלה כשרים להעיד זה לזה שהרי אין ביניהם שום קורבא כלל כדאיתא במסכת סנהדרין פרק דיני ממונות אלא שאינו כשר לדונו אלא א"כ היה דיין קבוע אבל אם לא היה דיין קבוע יכול בעל דינו לומר אעפ"י שכשר אתה מן התורה איני רוצה לדון לפניך שלא מנתה התורה עלי לדיין בה"מ בתשובת שאלה מהריא"ף ז"ל ע"כ. נמצאת למד כי לדעת הרמב"ם והרא"ש והטור ז"ל וכל הפוסקים שלא הזכירו דין זה אבי החתן ואבי הכלה כשרים לדון זה את זה אפי' שאינו קבוע ולדעת הריא"ף ז"ל אם היה קבוע יכול לדון וקרוב אני לומר שלא פסל הריא"ף ז"ל בזמן שזה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד דהא תלי טעמא אעפ"י שכשר הוא מן התורה אינו רוצה לדון לפניו לפי שלא מנתה אותו תורה עליו לדיין אבל בזמן שזה בורר אותו והוא בורר אחר הרי התורה מנתה אותו דתנן זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ואם הוא חושש שמא הוא אוהבו יברור גם הוא אוהבו כאשר כתב מהר"י קולון ז"ל ואפי' תרצה לעמוד על סברתך ולומר דבכל גוונא אמרה הריא"ף ז"ל היכא דהוי קבוע יכול לדונו כנ"ד ומעתה הדבר ברור דלא מצי למימר קים לי כפלוני גאון דהא הרמב"ם והריא"ף והטור ז"ל פליגי עליה. והוי יודע שאפי' לא היה בידינו זולת תשובת הריא"ף ז"ל לא מצי למימר קים לי כבעל אותה תשובה כיון דלא ידעינן מאן הוא. ותו דהריא"ף ז"ל ראה כל תשובות הגאונים וזו בכלל וחלק עליה יש לנו לפסוק כוותיה. וכן משמע מאותה תשובה שכתב ואפי' דיין קבוע משמע דאיכא סברא דדיין קבוע לא פסול והיא סברת הריא"ף ז"ל וכ"ש שהרי הרמב"ם והרא"ש ז"ל נראה שהם מתירין אפי' בדיין שאינו קבוע. והיכא דאיכא תרתי שהדיין קבוע ושכנגדו רוצה לברור אחר עמו כנ"ד אני סובר שאפי' הגאון בעל התשובה מודה. והיכא דליכא ברירה יש לפסוק כדעת הריא"ף ז"ל שאם היה קבוע כשר ואם לאו פסול דלא שבקינן מה שכתב הריא"ף ז"ל מפורש מפני מה שסתמו שאר הפוסקים. והיכא דאיכא ברירה ואין הדיין קבוע יש לפסוק שהוא כשר כאשר כתב מהר"י קולון ז"ל וכאשר נראה מדברי שאר הפוסקים והכי מוכח בגמרא כדכתיבנא. ואעפ"י ששני הגאונים הסכימו שאם לא היה קבוע פסול יש לדחות דדילמא לא אמרוה בזמן שזה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד וכיון דאיכא לדחויי לא תפסינן מדבריהם אלא מה שהוא מפורש מדברים ומוסכמים שניהם דהיינו בזמן שאין הדיין קבוע ואין כל אחד בורר אחד. וא"ת א"כ מאי איריא משום דהוו אבי חתן ואבי כלה אחד תיפוק לי משום דמצי למימר אני רוצה לברור דיין אחר. וי"ל כגון שקבלו עליהם שידון להם יחידי מצי למימר איני רוצה בזה שאינו מקובל עלי. והנל"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.