תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקל״ה סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה מסתברא שאם אמר שמעון לראובן תכתוב ללוי שיתן בביתו כך וכך שליחא שויה ושמעון בעל דינו של לוי הוא שהרי אם היה תובע לוי את שמעון לא היה יכול להשמט ממנו שהרי אומר לו אתה עשית את ראובן שליח ללוות ממני וכיון שכן יכול שמעון לומר אני אפרע ללוי כי אין אתה אלא שליח בעלמא. אבל אם שמעון לא עשה את ראובן שליח נמצא שאין שמעון בעל דינו של לוי דמצי אמר ליה לא על פי כתבי נתת הילכך ראובן הוי בעל דינו של לוי ופורע שמעון לראובן וראובן ללוי. אלא ששמעון יכול לבוא עליו מטעם אחר דכיון שעמד ראובן ופרנס מעצמו הניח מעותיו על קרן הצבי. אבל אם שמעון רוצה לפרוע הוצאת ביתו פורע לראובן ולא ללוי. ומגו שהיה יכול לומר אינו פורע כלום יכול לומר איני פורע אלא ללוי לפי שיש לי עליו תביעה. והנל"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.