תשובה קרובו זה לא טוב עשה והיה סבה שלא קיים ראובן אבלות מן התורה שהוא יום הקבורה דכתיב ואחריתה כיום מר ויום שמועה קרובה כיום קבורה הוא. אבל לגבי הדין הדבר ברור שאינו מונה אלא מיום השמועה הראשונה ולא מיבעיא בנ"ד דאנוס היה ראובן על פי קרובו שהטעהו לומר שאין השמועה אמת דפשיטא שאותם הימים עולים לו למנין ז' אלא אפי' זלזל במקצת הימים ולא נהג בהם אבילות עולים לו למנין וכן כתב הרא"ש ז"ל בהדיא. וז"ל הטור כתב הראב"ד ז"ל אבל שלא נהג אבלות תוך ז' בין בשוגג בין במזיד משלים אותו כל שלשים חוץ מן הקריעה שאם לא קרע בשעת חימום אינו קורע אלא בתוך ז' כתב א"א הרא"ש ז"ל דוקא שלא נהג אבלות כלל כל ז' אבל אם זלזל במקצת הימים ולא נהג בהם אבלות כגון מי שאמרו לו שמת לו מת ביום הראשון והיה בעיר אחרת ולא נהג בו אבלות וביום השני בא לעירו ונהג אבלות אין צריך להשלים ומונה ז' מיום ראשון ע"כ. וליכא לדחויי דהתם לעולם היה יודע שמת אביו אבל בנ"ד אותם הימים שבנתיים הוי כאלו לא ידע ולא שמע כיון שאמרו לו שאין השמועה אמת דכיון שאמרו לו שאמת היתה השמועה הראשונה מאותה שעה הוא מונה כדאמרינן מי שהיה חולה ונתעלף וסבור שמת וקרע ואח"כ מת אם בתוך כדי דבור אינו חוזר וקורע אבל אחר כדי דבור חוזר וקורע וטעמא דסבור שהוא מת ואחר כך מת הא אם היה אמת שמת תחלה אע"פי שאמרו לו עדיין לא מת אינו חוזר וקורע. הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תקכ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.