תשובה דבר זה מחלוקת בין הראשונים ז"ל כי הרמב"ם כתב [שטרות] הנמצאות שדינם שלא יחזיר אם החזיר הרי הם כשרים וגובין בהם והראב"ד ז"ל השיג עליו וכתב דודאי אם הוחזק נפול בב"ד או אפילו בעדים אין מגבין אותו והר"ן ז"ל הוכיח דבריו מדאמרינן בפ"ק דמציעא גבי מצא גט אשה בשוק דאמרינן לה אייתי ראיה אימת מטא גטא לידיך הא בדלא ידעינן לא. ואנו אין לנו אלא דברי הרמב"ם ז"ל חדא דקתני יחזיר ולא יחזיר ולא קתני פסול וכשר. ותו דבשלמא אם גובין בו היינו דקתני מלתא פסיקתא לא יחזיר שלא יגבה אבל אי אמרת אין גובין בו אמאי קתני לא יחזיר הרי איפשר להעמיד עליו עדים שנפל ויכתבו אגביה שטר זה נפל ושוב לא יגבה בו ויחזירנו לו לצור על פי צלוחיתו. ותו כיון שהשטר מצד עצמו כשר אלא משום דנפל אתרע כיון שהחזירו חזר לחזקתו ולפיכך אם החזירו גובין בו. והא דאמרינן גבי מצא גט אשה בשוק וכו' שאני גטי נשים משטרי הלואה וק"ל. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תק״י סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.