ולענין מי שלש בי"ט היאך יפריש חלה. אם יש שם כהן דחזי ליה יפריש מן העיסה ויקרא לה שם שזו היא עיקר המצוה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. ואם אין שם כהן לא יקרא לה שם שאם יקרא לה שם אינו יכול לשורפה דאין שורפין קדשים בי"ט ולהניחה אי איפשר שלא תחמיץ ואפי' בשאר ימים טובים אסור לטלטלה הילכך מותר לאפות כל החלות דכל חדא וחדא חזיא ליה ואי משום חלה איפשר מפריש פורתא מכל חדא וחדא וכן כתב רש"י ז"ל ואחר שיאפה את כולם יצרפם בסל ויהיו אוגני הכלי גבוהים מן החלות ויפריש חלה. ואע"ג דאיכא מאן דפסק דלא התירו זה אלא בדיעבד הנ"מ בשאר ימים אבל בפסח ואפילו בשאר ימים טובים מותר לעשות לכתחלה כן ולמוצאי י"ט ישרפנה והכי עדיף טפי מלהניח עד שיבוא כהן דילמא אתי בה לידי תקלה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תע״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.