תשובה הדבר ברור שהוא חייב לישבע שלא פקדני אבא שיש עליו חוב לפלוני דהא שבועת היורשים דינא היא ולא תקנתא לענין שנאמר תקנתא לתקנתא לא עבדינן וע"כ לא נחלקו אלא אם משביעין את היורשים שלא פקדנו אבא על טענת שמא דכתבו בשם מהר"ם ז"ל דלא משביעינן להו. ורשב"ם וא"ז כתבו דמשביעין להו גבי שטר כיס היוצא על היתומים ואע"ג דבעלמא אין נשבעין על טענת שמא הנ"מ כשהנתבע עומד ומכחיש אבל היכא דמית לא אמרינן הכי דדילמא אם היה חי היה מודה. ולגבי האי פלוגתא היכא דטעין שמא מסתברא לי דתלוי כפי ראות הדיין אם רואה שיש קצת הוכחה או ממעות בטענה כגון שזה הטוען היה רגיל לישא וליתן עם מורישו של זה או שהיה לו עמו עסק שותפות או כיוצא בדברים אלו שמורים שיש ממשות בדבריו משביע את היורש כדעת רשב"ם ואם לאו לא ישביע אותו כדעת מהר"ם. אבל בנ"ד שטוען ברי לכ"ע משביעין אותו שבועת היורשין:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תנ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
