תשובה כבר ראיתי מן הראשונים ז"ל מי שנסתפק בזה והעלה דאין טוב לתקן אבל אנן ס"ל דמותר לתקנו דאע"ג דקי"ל אסור למחוק שם מן השמות הקדושים הנ"מ דרך השחתה אבל דרך תיקון מותר הוא דהא מקרא ילפינן לה ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם וגו' והכי איתא בהדיא בהגהה במיימוני ויש בספרי ובה"ג אבל דיו שנטף על גבי הכתב מותר למוחקו שלא נתכוון אלא לתקן וליכא למימר דהתם איירי שנטשטש האות לגמרי אבל בנ"ד אינו מחוסר אלא דקדוק אחד חדא דמי לא עסקינן דנפל טפת דיו וחבר הרגל עם הגג כנ"ד. ותו מדיהיב טעמא שלא נתכוון אלא לתקן מה לי תיקון גדול ומה לי תיקון קטן. ותו דלא תיקון קטן הוא זה שנפסל הס"ת בשבילו. ותו איכא טעמא אחרינא כיון שנכתבה האות בטעות לא נתקדשה האות בקדושת השם והרי היא כשאר ההי"ן שבתורה הילכך אין ראוי לפסול הס"ת בשביל זה אלא יגרור רגלי הההי"ן ויחזור ויכתוב אותם בקדושת השם ויניח ריוח כל דהוא בינו לבין הגג שיהיה תלויה בו ולא נוגעת כדאמרינן בגמרא פרק הבונה אמאי תליא כרעיה דקו"ף ובפרק הקומץ אמרינן אמאי תליא כרעיה דה"א וכו' ותניא לא יעשה ההי"ן חתי"ן ואם עשה פסול קו"ף נמי אע"ג דלא דמיא לאות אחרת פסול וכן כתבו כל הראשונים נ"נ דס"ת שאין רגלי הה"א והקו"ף תלויין פסול עד שיתקן וברור הוא:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תמ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.