תשובה שתי טענות אלו כל אחת תלויה בחבירתה כיצד אם המעות אשר עכב יהודה בידו הם מה שקבל מהסוחרים כיון שכך הוא המנהג שהסופר גובה מכס אע"פ שלא יהי' שם הצירפי הדבר ברור שהולך ראובן בעל המכס ועושה דין עם יהודה ואין מוטל על שמעון הצירפי לפרוע מה שגבה יהודה מן הסוחרים ולא להודיע לבעל המכס יהודה גבה כך וכך כיון שכך הוא המנהג ונמצא כי מה שעכב יהודה לא משל שמעון עכב אלא משל ראובן בעל המכס וילך ויעשה עמו דין. אבל אם המעות שעכב יהודה לקחם מיד שמעון הרי דינו של ראובן אצל שמעון שאומר לו כיון שהגיעו המעות לידך למה נתת ליהודה שלא מדעתי והיה לך להודיעני נמצא לפי זה כי מה שעכב יהודה משל שמעון הצירפי עכב ואם יברר שחייב לאביו כדין עכב ויפרע שמעון לראובן בעל המכס מביתו ואפילו היה המוכס עכו"ם לא ישתנה הדין שלא מפני דוחקו של שמעון יפסיד יהודה תפיסתו והרי הצלתו מוטלת על כל ישראל לא על יהודה לבדו וכ"ש דבנ"ד לא צריכינן להאי טעמא שהדבר ברור שיש בבית שמעון מטלטלין לפרוע י"ג פרחים. ואם הדבר ספק אם לקחם מיד שמעון או מיד הסוחרים או שיש מחלוקת ביניהם בזה על שמעון להביא ראיה שלקחם מיד הסוחרים. הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק תט״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.