תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שפ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה צריך לדעת אם היה חייב שבועה מן התורה ודאי שחייב שבועה שנשבע ואם אינו רוצה לישבע פורע מה שטוען עליו חבירו אבל אם היה חייב שבועת היסת וטען עליו כבר נשבעתי או מחלת לי השבועה אין משביעין אותו פעם אחרת דשבועה תקנתא היא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן ומיהו מחרימין חרם סתם מתקנת הגאונים ז"ל על כל מי שטוען על חבירו טענת שקר ומאיימין עליו הרבה ואם נתחייב לו שבועת המשנה כגון הפוגם את שטרו וחברותיה או שבועת השותפין ואמר נשבעתי מסתברא לי דמשביעין אותו דכעין דאורייתא תקנוה וה"ה אם טען מחלת לי השבועה דמשביעינן ליה והוי יודע דלא אמרינן הכי אלא כגון שאמר מחלת לי בפני פו"פ והלכו להם למדה"י אבל אם טען מחלת לי השבועה ביני לבין עצמך לאו כל כמיניה דכיון שיש עליו שטר שחייב לו שבועה אי איתא דמחל לו השבועה מקרע הוי קרע לשטרא או מעמיד עליו עדים שמחל לו ואם לא היה שם שטר ואמר מחלת לי השבועה ביני לבין עצמך נאמן ולא משביעינן ליה פעם אחרת הנראה לענ"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.