תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שפ״א סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ולענין מה ששאלת ראובן שעשה שליח את שמעון להביא לו מעות מלוי ולא נתן בידו לא שטר שליחות ולא כתב ידו והלך שמעון אצל לוי ואמר ראובן עשה אותי שליח להביא לו מעותיו והאמינו לוי ונתן לו המעות ונאבדו בדרך חייב לוי לפרוע לראובן אע"ג דמודה ראובן שעשאו שליח דמצי למימר כיון שלא נתתי בידו לא שטר ולא כתב ידי הכי קאמינא גברא מהימנא הוא אם תרצה תשלח על ידו דע"כ לא פליגי רבה ורב חסדא אלא בשליח שעשאו בעדים בלא הרשאה אי הוי שליח אי לא דרב חסדא אמר הוי שליח ורבה אמר לא הוי שליח ופסקו הפוסקים שאנחנו רגילים לסמוך עליהם כרב חסדא ורבי יוחנן ורבי אלעזר דסברי הכי: אבל שליח שעשאו בינו לבין עצמו לכ"ע לא הוי שליח: ואי כשהמשלח אומר שלא עשאו שליח צריכא למימר אלא ודאי אפילו כשמודה שעשאו שליח אינו כלום. וא"ת דבהלכות גזילה פ"ז כתב הרמב"ם ז"ל אלא א"כ עשה השליח בעדים ובהלכות שלוחין ושותפין פ"א כתב ראובן שכתב לשמעון ואמר לו מנה שיש לי בידך וכו' משמע דהוי שליח אפי' שלא בעדים הא לא קשיא דהכי שדרו ממתיבתא מכח מנהג התגרים ומנהגא כי האי מנהגא הוא. וא"ת כיון דשליח בעדים הוי שליח היכי פסקינן כשמואל דאמר אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתימי עלה. הא נמי לא קשיא דלא מסהדי סהדי אלא שזהו דיוקני של פלוני אבל אשליחות גופא לא מסהדי וברור הוא. וא"ת שהרי כתב הטור סימן קכ"א וז"ל או שבא אחד ללוה או לנפקד ואמר פלוני עשאני שליח להביא מעותיו והאמינו ומסר לו הממון והשליח אומר נאנסו או מסרתי ללוה והמלוה אומר לא עשיתיו שליח ולא קבלתים נשבע השליח וכו' משמע שאם הודה המלוה שעשאו שליח נפטר הלוה. לא קשיא דה"ק לא עשיתיו שליח בעדים תדע שהרי כתב בסמוך וישבע המלוה שבועה חמורה שלא קבלם ויגבה חובו: ואם איתא לשבע נמי שלא עשאו שליח. ומיהו אם טען שליח בעדים היה הרי זה נשבע שלא עשאו שליח בעדים תדע דשליח בלא עדים אעפ"י שהודה שעשאו שליח לאו כלום הוא דהא אמר שמואל אין משלחין בדיוקני והתם ודאי מודה שמסר לו הדיוקני להביא לו המעות דהא פירוש דיוקני שני קנים כגון שלוקחים קנה א' וחותכין אותו לשנים ונותן אחד לנפקד ואמר לו מי שיביא לך זה העץ השייך לזה שלח לו המעות שבידך ואע"פ שיש בו פירושים אחרים מ"מ בהא לא פליגי ומיהו יש לדחות דהכא במאי עסקינן בטוען שלא שלחו אלא שנפל ממנו הדיוקני וזה מצאו: הנל"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.