תשובה כגון דא לא צריכא רבא דתלמוד ערוך הוא בפרק השולח עלה דהא דתנן אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה נמנעו מלהשביעה התקין ר"ג הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה וגרסינן עלה א"ר זירא אמר שמואל לא שאנו שמדירין אלא אלמנה אבל גרושה משביעין אותה. וגדולה מזו אמרו שאם גירשה ולא הספיקה לגבות כתובתה עד שמת ובאת לגבות מן היתומים משביעין אותה בב"ד וטעמא דמלתא כתב רש"י ז"ל משום דלא טרחא קמי יתמי ולא מוריא היתירא. וכתב בעל מ"מ שלא הוצרך הרמב"ם ז"ל לכתוב דין זה כיון שלא הזכיר אלא אלמנה וז"ל כשמשביעין ב"ד או היורשין את האלמנה וכו' והריא"ף ז"ל כתב הך דר' זירא אמר שמואל הילכך אין בכלל דין זה אלא אלמנה משום דמוריא היתר לעצמה אבל גרושה בכל גוונא משביעין אותה בב"ד ומינה לא תזוז. הנלד"כ:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שע״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.