תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שס״ד סימן ג׳

ולענין האשה שהפסידה כתובתה וחזרה בה והבעל רוצה להחזירה לכתובתה אם צריך לכתוב לה כתובה אחרת נ"ל שצריך לכתוב לה כתובה חדשה דהוי שטר שנמחל שעבודו ואין חוזר ולוה בו. ומה לי שנמחל שעבודו ע"י פרעון או ע"י מחילה. וכן נראה מלשון הר"ן ז"ל שכתב בנדון דלעיל וז"ל אבל לדברי האומר מפסדת נ"ל שאין בידה לחזור דאגיטא בלבד הוא דמשהינן לה לפי שחכמים מחזירין שלא יבוא הדבר לידי גט ושמא יעשו סעודה ויפייסו ויכתוב לה בעל כתובה מדעתו הא אם לא רצה הפסידתה עכ"ל. ומדקאמר ויכתוב לה כתובה משמע דצריך לה כתובה אחרת מדלא אמר ויחזירנה לכתובתה מדעתו: וא"ת הא קי"ל המגרש את אשתו והחזירה על דעת כתובה הראשונה החזירה: והתם בע"כ בשלא כתב לה כתובה אחרת איירי מדאפליגו בה אמוראי בירושלמי אי החזירה לכתובה לבד או לכל תנאי הכתובה ואיפסיקא הלכתא לכתובתה החזירה ולא לתנאיה ואי כתב לה כתובה נחזי מאי כתיב בה אלא שהחזירה סתם ומשמע שאין צריך לכתוב כתובה אחרת קודם נשואין הא לא קשיא כלל דלעולם בהחזירה עתה עסקינן אלא שלא הספיק לפרוע לה כתובתה עד שהחזירה ולא נמחל שעבוד השטר עדיין ופשוט הוא: ואם לא כתב לה כתובה חדשה אסור להשהותה דכמי שאין לה כתובה דמי כיון שהפסידתה ואם קנו ממנו קנין חדש על כל תנאי כתובתה הראשונה ה"ל שטר מוקדם ופסול משום פסידא דלקוחות דאתי למטרף מזמן ראשון למאן דאית ליה דגבי' מבני חורין מותר להשהותה דהא אית לה כתובה ולמ"ד דלא גבי' אפי' מבני חרי אסור להשהותה עד שיכתוב לה כתובה חדשה ואנו אין לנו אלא דברי הרי"אף והרמב"ם ורש"י ז"ל שאמרו דגבי' מבני חרי ואע"ג דמותר להשהותה צריך לחוש לפסידא דלקוחות וכותבין בכתובה הזמן שהחזירה הנראה לע"ד כתבתי: