תשובה התורה אמרה אחרי רבים להטות ואם השני שטרות בסיגנון אחד יתבטל השלישי יהיה ביד מי שיהיה דהא קי"ל בכל דינין שבתורה אחרי רבים וכן כתב הרשב"א ז"ל לענין ס"ת שנמצאו מחולפים נתקן אותם אחר הרוב ויליף לה מהך דאמרינן דמצאו בשנים כתוב מעונה אלהי קדם ובאחד כתוב מעון ביטלו את האחד וקיימו את השנים הכא נמי לא שנא. ואם אין שנים מהם מוסכמים מסתברא לי שיש לסמוך על השטר שהוא ביד השליש דבכל אחד מהנך איכא למיחש שמא זייף ואפילו ליכא למיחש לזיוף מ"מ איכא למיחש שמא כל א' הטעה את הסופר או הסיתו לכתוב לתועלת והסופר חשב שאין חילוק בין הלשונות לפיכך יש לסמוך על השטר אשר ביד השליש ואם אין שם אלא שני שטרות ויש חילוק לשונות בהם המוציא מחבירו עליו הראיה ואם אין שם ראיה דל מהכא שטרי דהוו כמאן דליתנהו ונשבע שלא היה התנאי כך אלא כך כמו שכתוב בשטרו ונפטר: הנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שנ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
