תשובה אם הולד יש לו אב כופין אותו לרצותה במעות עד שיבריא הולד ויגמל ואם אין לו אב או שהוא עני מצותו בכל ישראל ונותנין לה ממון עד שתתרצה משום הצלת נפשות ואם לא נתרצית מתירין אותה לינשא ולא תגמלנו מפני הסכנה ואם אינה רוצה כופין אותה להניקו שהרי מצוה זו מוטלת עליה לבדה להחיותו ונותנין לה שכרה והכל הוא לפי אומד הרופאים שיאמרו שאם תגמלהו תבוא לידי ספק נפשות וכאשר אני מחמיר בחולה וחלש כן היקל הריטב"א ז"ל בבריא וחזק שבא מעשה לפניו באחד שקדש מניקת חבירו ע"מ שלא יכנוס בתוך זמן היניקה ואחר זמן באו לפניו לשאול אם יכולים לכנוס בתוך זמן היניקה כיון שכבר קדש ושלח בשביל הולד היונק וראה שהוא חזק ובריא ואמר שיוליכו הילד לג' נשים חכמות ויבחנו אותו ג' ימים בלא יניקה באכילה ושתייה ואם יכול לסבול בלא יניקה שהוא מותר מפני חשש שמא יבואו לידי מכשול ע"כ. ואם לא שהוא רב וגדול לא הייתי מסכים בהיתר זה אלא שכבר הורה זקן וצריך לישב בדבר שלא כל הילדים שוים ולא כל המקומות שוים ולכן ראו להחזיק בדברי רז"ל שנתנו גבול וקצב לזמן ההנקה כ"ד חדש ודקדקו ז"ל חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו והכי אמרי רב ושמואל בפרק אף על פי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שמ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.