תשובות הרדב״ז חלק א · חלק שכ״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה הדין עם ראובן ואין בזה הפרטידו חשש של רבית כלל אפילו דרבנן ואין בו אלא חשש הערמה והלב יודע אם לעקל או לעקלקלות אבל לגבי הדין פטור ראובן ואפילו לדעת האומרים שיש חשש רבית אינה יוצאה בדיינים אבל האמת הברור הוא שאין כאן חשש רבית אפילו דרבנן ומעשים בכל יום ולא ראינו אפילו ירא שמים שיפרוש מכיוצא בזו וז"ל הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכות מכירה מכר לו סתם ואמר לו הלוקח מדעתו כשיהיו לך מעות תביאם לי ואני אחזיר לך קרקע זו הרי התנאי קיים והלוקח אוכל פירות ואין בזה אבק רבית שהרי מדעתו חייב עצמו בתנאי זה עד כאן. הכא נמי כיון שנגמר המכר וראובן התנה מדעתו מותר לו לקחת הריוח דריוח ופירות הקרקע חדא מלתא היא. והנראה לע"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.