תשובה הדבר ברור שהיורש הוא בעל דינו של ראובן שאפי' כתב ההרשאה לאחותו לגבות מראובן כיון שמת נתבטל השליחות ונכנסו הנכסים לרשות היורש והוא בעל הדין כ"ש הכא שלא כתב לה שטר שליחות כפי אשר בא בשאלה ומיהו במה שהגיע כבר ליד אחות אביו אין לו דין על ראובן כיון שהוא מודה שאביו אמר לו שיתן לאחותו ואפי' אם היורש מכחיש זה נאמן ראובן לומר אביך אמר לי שאתן לאחותו במגו דאי בעי אמר החזרתי לאביך ואפי' היה עליו שטר פקדון קי"ל המפקיד אצל חבירו בשטר אין צריך להחזיר בעדים. וחוזר היורש על אחות אביו ואפי' שהיא כופרת שלא לקחה כלום מראובן פטור ראובן ונשבע שעשה שליחות שמעון ונתן לאחותו ונשבעת היא שלא נתן לה דבר ומפסיד היורש אבל במה שנשאר ביד ראובן זכה בו היורש. ואין טענתו טענה שרוצה לעכבו בשכר טרחו דכיון דאמר לו שימכור מיד ביוקר או בזול והוא רצה לטרוח לתועלתו כדי להיות בטוח משלו כבר מחל על טרחו ואפי' שהגיע תועלת לשמעון שנמכרה סחורתו ביותר אין לו עליו שכר כיון שלא התנה עמו ואם טרח לעצמו טרח. ותו שכן דרך הסוחרים לטרוח זה בעבור זה כדי שלא יגיע נזק לחברו וקרו ליה מפסיד עסקא ומוכר סחורה בזול:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ל״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.