כללא דמלתא שאם אמר לו שהמשכון הוא של העכו"ם או אפי' מן הסתם גובה קרן ורבית: ואם פירש לו שהמשכון שלו גובה את הקרן ולא את הרבית. והארכתי יותר מדאי מפני שראיתי רבים מתחסדים לומר איך יעלה בדעת שיקח רבית ישראל מישראל ונמצאו עוברים על לא תשיך לאחיך וגומר דליתא וכדכתיבנא דבהיתר גמור יוכל לקחת אותו שיש לנו להאמין לדבריו הראשונים שהם כדין ולא לדבריו האחרונים שהם שלא מן הדין: ומה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה סימן תשנ"ט שמי שהלוה מעות לישראל ברבית על משכון ולימים נמצא שהוא של ישראל שאסור לקחת ממנו רבית נ"ל דהתם איירי שלוה ממנו סתם וחשב המלוה שהמשכונות של עכו"ם הם ולצורך העכו"ם היה לוה כי לא חשד אותו שילוה ממנו ברבית לצורך עצמו ויעבור על תרי לאוין וכיון שלא פירש לו דבר לא שייך למימר לדבריך הראשונים אני מאמין והמלוה הוא שהטעה את עצמו אבל היכא דאמר לו בהדיא לצורך העכו"ם אני לוה מצי למימר ליה לדבריך הראשונים אני מאמין. והוי יודע שאפילו יהיה הרשב"א חולק אין לנו לסמוך עליו בזה חדא שהדור פרוץ מאד בזה ובכיוצא בו ויש לנו לעשות גדר: ותו דהרא"ש ז"ל וכמה גדולי עולם שהזכיר המרדכי בעלי סברא זו ועליהם יש לסמוך וכל שכן כי לפי דעתי אין הרשב"א חולק כאשר כתבתי לעיל. והנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ש״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.