תשובה כבר קדמוהו רבנן ואמרו שכל אחד מהם נעשה שכיר ופועל לחבירו כדאמרינן כגון ששכרו ללקוט מציאות בפ' שנים אוחזין ואמרינן נמי מציאת פועל לעצמו בד"א בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדר היום אבל אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית הילכך כיון שקנו מהם להיות שותפין או שהטילו לכיס והגביהו הכיס נשתעבדו זה לזה כשכירים לענין כל מה שירויחו אעפ"י שלא בא לעולם ואם התנו בהדיא אפי' מציאה בדרך הכל כפי תנאם וכופין את ראובן לתת לשמעון חלקו כפי תנאי השותפות. וטעמא רבה איכא דאגב האי הנאה דמשתעבד לו חבירו משתעבד גם הוא לחבירו. וליכא למימר דלא אמרינן דמקנין זה לזה דבר שלא בא לעולם כגון דמקנו ידם להדדי כדאמרינן באומר יקדשו ידים לעושיהם דהא ניחא שותפות שנעשה בידים כגון בעלי מלאכה אבל ריוח דאתי מעלמא מאי איכא למימר אלא עיקר טעמא הוא כדכתיבנא שנעשו כשכירים ופועלים זה לזה והנלד"כ:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רצ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.