תשובה כבר נשאלתי על כיוצא בזה פעמים רבות והסכמתי דאין כופין לגרש בטענה מאלו הטענות דלא מהימנא ואפילו בדבר שהוא מכיר בשיקרא והילכך הדבר ברור כיון דאנן לא כייפינן ליה ואיהי אינה רוצה לשמשו שמתירין לו שבועתו דהא תקנת רבינו גרשום הוי בשבועה זו ובזה לא החרים רגמ"ה. וז"ל הריטב"א ז"ל ביבמות וכבר פירשנו כי בכיוצא בזה שישא אשה אחרת מפני מצות פריה ורביה כיון שהיא גרמה לו לא החרים רבינו גרשום ולא אזלינן בהא בתר מנהגא ע"כ. וכן כתב נמוקי יוסף ביבמות קצרו של דבר דלא כייפינן ליה לא בשוטים ולא בנדוי ולא ע"י עכו"ם ולא לצערו לא בגופו ולא בממונו ואין אומרין לו כבר חייבוך רבנן דאיכא כמה רבנן דלא חייבוה אלא אומרים לו פלוגתא דרבנן הוא ודינך מסור לשמים אם אתה יודע בעצמך שטוענת אמת תוציאנה וכ"ש שאין אתה מותר לישא אחרת ואפי' שיתירו לך מה מועיל כיון שהעכבה מצדך. ואם אתה יודע שטוענת שקר לא תחוש ויעשו לו דרך בקשה אולי יתפייסו ואם לא יתפייסו הסתלק מהם ולא תכוף כלל ואם לא רצתה לשבת תחתיו ולשמשו מתירין לו וישא אחרת ואם ישהה כך עשר שנים כופין אותו להוציא ויקח אחרת לקיים מצות פריה ורביה ואין דנין אותה כדין מורדת כלל כיון שבאה מחמת טענה ואפילו לדעת הרמב"ם ז"ל דאמר במאוס עלי דכופין להוציא ה"מ היכא דאמרה מאיס עלי בלא טעם אבל בנ"ד שהיא אומרת שאינה חפצה בו לפי שאין לו גבורת אנשים ובהאי לא מהימנא אפילו הרב מודה שאין כופין אותו להוציא אלא יעשו דרך בקשה וכדכתיבנא. ואם תרצה לעמוד תחתיו ולשמשו כמות שהוא אין מתירין לו שבועתו עד שיעברו עשר שנים דאז כופין אותו לקיים מצות פריה ורביה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ר״ס סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.