תשובות הרדב״ז חלק א חלק רנ״ו סימן ב׳

תשובה אמת הוא כי בספר הזוהר והתיקונים הזכירו בזה דברים עמוקים ונוראים אשר אין לנו רשות לדבר בהם וגם אתה ידידי לא שאלת על זה ולכן ראיתי לסדר לך דעתי כדי שיתיישב על הלב ועל פשטי הכתובים: דע כי דבר מושכל הוא כי כל הוה נפסד ולבסוף יחזור כל דבר אל יסודו הראשון אשר ממנו לוקח כ"ש אדם המורכב מד' יסודות ודבר זה נתברר לאדם הראשון באין ספק. ומה שאמר לו האל כי ביום אכלך ממנו מות תמות מיתה מקרית היא כי המיתה הטבעית אין מנוס ממנה וכבר דברו בזה הראשונים ולכן לא אאריך בו ואפילו דעת האומרים כי היה איפשר להיות נצחי על דרך גם מ"מ אדם הראשון לא ידע זה אלא שקל בדעתו כי העליונים נצחיים ומה (שיהיה) [שהוא] מורכב מחומר בן מות הוא ולו חי שנים אלף א"כ ברור היה אצלו שלא יהיה קיים באיש: גם ראה ב"ח מזדוגים למיניהם ונתברר אצלו שאעפ"י שאינם קיימים באיש יהיו קיימים במין והוא לא היה יודע את אשתו ולא יהיה קיים לומר ולמחר ימות וילך לו בלא חמדה: גם ידע בבירור אשר נטע אלהים בגן עץ החיים אבל לא ידע מקומו והכי משמע קרא ועץ החיים בתוך הגן שלא היה לו מקום מסויים: ובטענה זו הסית הנחש את חוה דכתיב והייתם כאלהים כלומר נצחיים ויודעים טוב ורע ואכלה מן העץ וניתוסף בה דעת ורוח חדשה והגידה לאדם והכיר בה אדם שניתוסף בה דעת ואמר בלבו ע"י שאוכל מן העץ יהיה בי דעת להכיר מקום עץ החיים ואוכל ממנו ואהיה קיים באיש משרת לפני בוראי כאחד ממלאכי השרת העומדים לפניו תמיד ואיפשר יותר ולכן אמר בעדותו מוטב אעבור על מצוה זו ואשוב כי אין דבר עומד בפני התשובה כדי להשיג השגה אשר אין ערך עליה: וזהו שאמר הכתוב כי שמעת לקול אשתך שאמרה לך שעל ידי שאכלה מן העץ ניתוסף בה דעת ועל ידי שתאכל תהיה כאלהים והיינו דאמר קרא ועתה פן ישלח ידו ואם כן לקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם: שמעינן מינה תרתי חדא שע"י שאכל מעץ הדעת ידע ויכיר עץ החיים ויאכל ממנו: ומשמע נמי שזה היה דעתו מתחלה ומנעו ממנו וגרשו מג"ע כדי שלא יהיה חוטא נשכר ומ"מ אדם הראשון לטובה נתכוון שנתאוה להיות כאחד ממלאכיו העומדים לפניו תמיד וכל שכן שלא ידע אדם את עתו וחשב שיהיו ימיו קצרים וידעתי שתמצא טעמים אחרים וגם מזה אל תנח ידיך כי הוא מסכים אל הדעת ואל הכתובים:

תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רנ״ו סימן ב׳

על התשובה הזאת