תשובה יקח שעורים בלתי קלופות וירתיח אותם במי פירות כגון מי רמונים או מי תפוחים או מי וורדים ואע"ג דמי וורדים זיעה הוי מ"מ לא עדיף ממיץ הוורדים דכיון דהם מי פירות ואין מחמיצין ה"ה לזיעה שלהם שאינה מחמצת ואם אי איפשר במי פירות ירתיח המים הרבה וישליך השעורים בעוד שהמים רותחין והם מתבשלין קודם שיחמיצו ואע"ג דהאידנא לא בקיאינן בחליטה איפשר דלא אמרו אלא בבצק לפי שממהר להחמיץ קודם שיתבשל אבל שעורים קשים הם והם אין מתבשלין קודם שיחמיצו ואפי' תימא דחליטה כזו נמי לא בקיאינן בה בנ"ד דאיכא חולי סמכינן אבקיאות דידן שאנו רואים לעין שהשעורים מתבשלות זמן מרובה ועדיין הם יבשות אפי' אם הם קלופות וכ"ש בזמן שהם בקליפתן שלא נשורו במים כלל דודאי הם מתבשלות במים הרותחין קודם שיבואו לידי חימוץ. ורואה אני להתיר דבר זה לחולה אפילו שאין בו סכנה וכ"ש שאין משקין משקה זה אלא לבעלי הקדחות וכבר ידעת שהקדחת חולי שיש בו סכנה הוא:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רמ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.