תשובה אשה זו מותרת לבעלה בלא פתח וחרטה דתנן סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל כיון שאמרה שלא היה בדעתה אלא אם יגרשנה בעלה עושים כפי פירושה. ואם יגרשנה בעלה אז תהיה אסורה בכל האנשים ואם תתחרט מעיקרא או תמצא פתח לנדרה מתירין לה נדרה אבל אין מתירין לה עתה דקי"ל אין מתירין הנדר עד שיחול ועדיין לא חל עד שיגרשה והוי יודע שאין בכלל הלשון הזה אלא איסור הנאת תשמיש דקי"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ומשמעות הלשון בין אם נאמר בלשון הקדש בין אם נאמר בלשון עכו"ם ומותרת ליהנות מהם בכל שאר הנאות חוץ מהנאת תשמיש. ואם אמרה דעתי היה על כל אדם ואפילו בעלי הבעל מפר חלקו ותהיה משמשתו וכשימות או יגרשנה הרי היא אסורה בתשמיש כל אדם. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"ב מהלכות נדרים ואם לא הפר הבעל אסורה עליו בין למשנה ראשונה בין למשנה אחרונה ויוצאה ונוטלת כתובה דכיון דהוה מצי להפר חלקו והוא קיים הוא נתן אצבע בין שיניה. ואפילו למשנה ראשונה דהיו סבורים לומר דלא הוי מדברים שבינו לבינה ולא מצי מפר והיא נתנה אצבע בין שיניה אפ"ה נוטלת כתובה. וא"ת הא אמרינן בהמדיר דאי נדרה איהי יוצאה בלא כתובה דהיא נתנה אצבע בין שיניה. תירץ רש"י ז"ל ביבמות דכיון שאסרה הנאת תשמיש כל ישראל עליה ודאי אנוסה היא כי קשה לה תשמיש ולפי משנה אחרונה לא צריכינן להאי טעמא כיון דמצי להפר ולא רצה הוא נתן אצבע בין שיניה ויוציא ויתן כתובה. ואם מצאה פתח לנדרה מתירין לה אפילו אחר קיומו של בעל כי החכם עוקר הנדר מעיקרו. א"נ שואל הבעל לחכם על ההקדמה ומפר לה ביום השאלה אפילו לאחר זמן מרובה לפי שיום השאלה הוא כיום שמיעה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רל״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.