תשובה לא ביארת אם עלו בצונן או רותחין או אם נתבשלו יחד ולכן צריך אני לבאר. אם עלו בקערה צונן ונגעו זה בזה אפילו בשר עם גבינה ממש מדיח מקום שנגעו ומותר אף הכא נמי חיישינן שמא נדבק מן הבשר בעצמו בדגים ונמצא אוכל בשר בחלב ולכן צריך להדיח אבל אם רואה שלא נדבק דבר מן הבשר מותר בלא הדחה: ואם נתבשלו יחד בקערה הדבר פשוט שאסור לאוכלן בחלב דתניא קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם וכ"ש היכא דנתבשלו יחד ואם היו הדגים שיעור גדול והבשר מועט שלא נתנה הבשר טעם בדגים מותר לאוכלן בחלב א"כ אין מקום לשאלה אלא בשעלו בקערה רותחים מהו כיון דטעם שני הוא אסור או דילמא אפילו בהא פליג שמואל וקי"ל כוותיה: דע כי יש קצת מפרשים דאפי' בכה"ג דהוי טעם שני התיר שמואל ואיפסיקא הלכתא דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בחלב אע"פ שאין שם אלא נותן טעם שני הבשר בדגים והדגים בכותח והיינו דמוכחינן הא דרב מהאי עובדא דשיפא ואתי להו כפשטה למאי דק"ל דבשני טעמים בלבד הוא שנחלקו אבל בטעם שלישי אפילו רב מודה דמותר: וכ"ת א"כ תיקשה ליה לשמואל הא דתניא קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם. תירצו בזה שע"י האור פולט ממשו של איסור ראשון אבל כל הפוסקים שאנו רגילין לסמוך עליהם הסכימו שאין שיטה זו מחוורת בסוגיית דגים שעלו בקערה דבטעם שני אפילו שמואל מודה דאסור וכי פליגי בטעם שלישי איכא מ"ד עלו רותחין בקערה ואיכא מ"ד אפילו נתבשלו בקערה שבשלו בה בשר. אבל אם עלו רותחין עם הבשר בקערה כנ"ד אסור אפילו לשמואל:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רל״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
