ולענין מי שהביאו לו יין בתוך הסעודה ואינו רוצה ליתן ממנו לאחרים אה מברך הטוב והמטיב או לא: ראיתי בזה מחלוקת בין הראשונים דאיכא מ"ד שלא יברך דנוסח הברכה הטוב והמטיב וכיון שאינו מטיב לאחרים למה יברך. ואיכא מ"ד שאין הברכה לפטור את אחרים אלא הברכה הוא שיהנו אחרים כמו שהוא נהנה והביאו ראיה מהירושלמי אמרו לו ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב ומיירי אפי' אם אינו בעיר שאשתו שם והטעם הואיל ונהנה מדבר שהיא נהנית מברך הטוב והמטיב ע"כ. וזו אינה ראיה אלא אם הביא לשנים יין וכל א' שותה משלו כיון ששניהם נתחייבו בברכת הטוב והמטיב האחד פוטר את חבירו אבל אם אין יין לחבירו והוא שותה לבדו לעולם אימא לך שאינו מברך הטוב והמטיב. ומ"מ יש להביא ראיה ממה שנהגו לברך כמה ברכות אעפ"י שלא נתחייב בהם אלא על מנהגו של עולם הוא מברך שהקב"ה הוא טוב ומטיב לכל העולם. ומיהו הנה כתבתי כמה פעמים בתשובה שכל מחלוקת בברכות להקל שמא יוציא שם שמים לבטלה:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רכ״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.