תשובה האומר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר הרי זה נזיר מיד שמא ימות עתה ואם איחר נזירותו הרי זה עובר בבל תאחר ואין לוקין על לאו זה וכתבה הרמב"ם ז"ל פ"ק דנזיר. הכא נמי חיישינן שמא ימות קודם שיגרשנה ונמצא נזיר שמשון למפרע ותו דבנ"ד הדבר ברור שדעתו היה לגרשה מיד כיון שאסר תשמישה עליו ומיד נדר שיהיה נזיר אם לא יגרשנה משמע שדעתו היה לגרשה מיד. ואפי' הר"ן ז"ל דמיקל טובא ואמר דמי שאמר הרי עלי להיות נזיר דליכא בעל תאחר מ"מ מודה הוא דמיד חל עליו הנזירות. והתוספות ז"ל כתבו דאיכא בל תאחר אלא שאינו של נזיר אלא שאר נדרים. מדברי כולם למדנו דמי שאמר הרי עלי להיות נזיר או הרי עלי לעשות דבר פלוני חל עליו מיד אם לא קבע לו זמן וכ"ש בנ"ד דאיכא גילוי מלתא שהיה רוצה לגרשה מיד שהרי אסר הנאת תשמישה עליו והכא נמי הוי כאומר הרי עלי קרבן אם לא אעשה כך וכיון שלא עשה חייב קרבן ואם לא הביא ועבר על בל תאחר וראובן זה שלא גירש את אשתו חל עליו הנזירות אם לא שהיה אנוס על פי חכם המורה לו היתר בדבר:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רכ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.