כללא דמלתא רבית שעדיין לא עלה פטור בין ע"י קנין או שלא ע"י קנין ואפי' אם זקף הקרן והרבית שאפי' אם היה העכו"ם פורע עכשיו לא נפטר מן הרבית בדיניהם אפ"ה אין הישראל מתחייב ברבית שעדיין לא עלה. חדא שאע"פ שזקף הרבית עם הקרן מ"מ דעת המלוה והלוה הוא עד זמן פלוני וגם דעת ראובן שיצא ערב לא היה להתחייב אלא על מה שעבר לא על מה שעתיד כי עדיין לא בא לעולם. ואעפ"י שתמצא במרדכי ספק בדבר זה מ"מ הסברא הנכונה היא שאין הערב משתעבד אלא לרבית שעבר וכן משמע נמי ממה שכתוב שם וז"ל ואת"ל רבית שכבר עלה מ"מ הקהל חייבים וכו' וכי היכי דפסקו הגאוני' ז"ל בכל בעיא שהיא באת"ל שהיא פשוטה וטעמא כיון דתלמודא תפיס צד זה מצדדי הבעיא ובונה עליו בעיא אחרת משמע שזה פשוט לו יותר הכא נמי כיון דכתב את"ל רבית שכבר עלה משמע דזה פשוט לו יותר וטעמא דמסתבר הוא כדכתיבנא. ורבית שכבר עלה אם נשתעבד בקנין או פטר את הערב או החזיר המשכונות. א"נ כההיא עובדא דאיתא במרדכי וששאלת על אודות המלצר וכו' בכל אחת מהני גוני משתעבד וחייב לפרוע גם הרבית:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רי״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
