תשובה אם המאכל הוא דבר שאוכלין אותו בלא הדחה הרי זה אסור דחיישינן שמא ישכח ולא ידיח אותו אבל דבר שאין דרכו לאוכלו עד שידיחוהו כגון בשר תפל או דגים מותר. והראיה מדתנן פרק כל הבשר צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהיו נוגעין זה בזה והוינן בה וכי נוגעין זה בזה מאי הוי צונן בצונן הוא אמר אביי נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי וחיישינן שמא ישכח ולא ידיח. וכן כתבו בשם הראב"ד ובשם בעל העיטור ז"ל דבשר תפל או דגים שאין דרך לבשלו בלא הדחה מותר להניחו בכלי איסור או אצל מאכל אסור דליכא למיחש שמא ישכח ולא ידיח כיון שדרכו בהדחה. וכתב הרשב"א ז"ל וכן כל כלי שדרכו של אדם להדיחו קודם שישתמש בו אין נמנעין מלהשתמש בו באיסור צונן ואחר כך ידיחנו וישתמש בו היתר ואין חוששים לפשיעה בכך שהרי לוקחים כלים אסורין מן העכו"ם ואין חוששין לפשיעת הכשר שלהן ע"כ ומיהו נ"ל דדוקא באיסורין שאינו נדבקין אבל אם היה הכלי של חלב או של שומן של איסור אסור להניח בתוכו שום מאכל אפי' שידיחנו אח"כ לפי שנדבק האיסור בהיתר ואינו יוצא ע"י הדחה ודבר זה נראה לחוש:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק רט״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.