וששאלת על עישור נכסי אי ממקרקעי דוקא או אפילו ממטלטלי אמרינן בגמרא והלכתא ממקרקעי בין לכתובה בין למזוני בין לפרנסה וכן כתבוה כל פוסקי הלכות. אבל ראיתי מי שכתב דהיינו דוקא בימיהם דאין כתובה נגבית אלא ממקרקעי אבל אחר שתקנו הגאונים ז"ל בין ממקרקעי בין ממטלטלי גם עישור נכסי נגבית אפי' ממטלטלי. ותו איכא טעמא אחרינא כיון דבפרנסה שמין באב ואנו רואין דעת האב בכל יום שנותן לבתו מן המטלטלין א"כ יש לה עישור נכסי אפילו מן המטלטלין ואין אלו ראיות גמורות לאפוקי ממונא מיתמי כיון שהרי"אף והרמב"ם והראשונים ז"ל כתבו תקנת הגאונים בכתובה אפילו ממטלטלי וכתבו דעישור נכסי ממקרקעי משמע דלא סבירא ליה. וטעמא דמלתא דאין למדין מן התקנה והבו דלא נוסיף עלה: והא דאמרינן נמי פרנסה שמין באב לפחות אמרינן ולא להוסיף הכא נמי אין שמין באב לתת לה מהמטלטלין דהוי להוסיף:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק ר״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.