תשובה דברים ברורים אני רואה דהא קי"ל כל תנאי שבממון תנאו קיים וכיון שנתעבד ראובן לכל מי שיוציא השטר אין יכול לדחותו ולא לעכב עליו בשום טענה ושמעון הפסיד אנפשיה שלא שמר את שטרו יפה ומ"מ מוטל על ב"ד לחקור על הדבר איך בא שטר זה לידו אם יאמר ממני נפל ואני מצאתיו מעכבין הפירעון עד שיבוא בעל השטר ואם יאמר מכרו או נתנו לי במתנה אם הוא במקום קרוב מודיעין אותו ואם בא ואמר לא אלא ממני נפל נשבע המוחזק בשטר שמכרו לו או נתנו לו במתנה וגובה החוב ואע"ג דשאר שטרות דעלמא אין יכול להקנותן אלא באגב או בכתיבה ומסירה שאני התם מפני שהשעבוד אין יכול להקנותו בנתינת השטר אבל הכא הרי נשתעבד ראובן לכל מי שיוציא השטר והרי השעבוד קנוי ללוי כיון שיוצא מתחת ידו ומטעם זה טורף ממשעבדי שהרי נשתעבד וכ"ש דלקוחות הפסידו אנפשייהו שלא היה להם לקנות קרקע ממי שנשתעבד לכל מי שיוציא השטר: ואם הוא במקום רחוק אין מעכבין הפירעון וכשיבא שמעון בעל השטר יעשה דין עם לוי וראובן נפטר בשעה שפרע ללוי והוי יודע כי חוב כזה לא יוכל לגבות אותו בעל השטר אם אין השטר בידו אע"ג דכתב ליה תברא דמצי למימר שמא נתת השטר לאחר או שמא יפול וימצא אותו אחר ולא אוכל לדחותו כיון שכתוב בו תנאי זה לפיכך אם נאבד השטר אין לו תקנה: ומ"מ מסתברא שאם שמעון המלוה אמיד כופין את ראובן לפרוע לו חובו ויקבל עליו כל ערעור ונזק והפסד שיבא לו מצד הפירעון הנז' ואם אינו אמיד יביא לו ערב או משכון על זה כדי שלא יפסיד זה שלו ויאכל הלה וחדי וכזה ראוי לדון:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קצ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.