תשובה הדין עם ראובן ואין המתנה כלום דאע"ג דאמרינן לא איברו סהדי אלא לשקרי ה"מ בקנין מן המזכה לזוכה אבל הכא לא רצה ראובן להקנותו אלא בשטר ושטרא חספא בעלמא הוא ובשלמא אם היה אומר קנו ממני שנתתי לו שדה פלוני אע"ג שהעדים פסולין כיון שהוא מודה שקנו ממנו דל סהדי מהכא וחייב לקיים מתנתו כיון שמודה שנתן בקנין אבל היכא דאומר כתבו לו שטר מתנה ועל ידי השטר יזכה בשדה לא גמר להקנותו אלא ע"י השטר וחספא בעלמא הוא כיון שהוא פסול מתוכו. ומינה אתה דן שאפי' היו עידי הקנין כשרים והלך זה והחתים קרוב או פסול בשטר אינו זוכה במתנה באותו שטר עד שיחתמו העדים הכשרים שהיו בשעת הקנין. ומ"מ אם אמר קנו ממני שנתתי לו שדה פלוני וכתבו לו שטר מתנה המתנה קיימת ואין השטר אלא לראיה בידו שהיה שלו הילכך אע"פ שנמצא השטר פסול לא מפני כך נתבטלה המתנה כיון שהוא מודה שקנו מידו:
תשובות הרדב״ז חלק א · חלק קפ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.